פסק-דין בתיק עת"מ 001053/05

1.         עתירה זו הוגשה על ידי שלושת העותרים לעיכוב צו הרחקה אשר הוצא כנגד העותר מס' 1.

העובדות:

2.         העותר מס' 1 (להלן: " העותר"), הינו עובד זר אשר הגיע מתיאלנד.

לטענת העותרים, נישא העותר בישראל לעותרת מס' 2 (להלן: "העותרת") , אשר היא אזרחית פיליפינית.

העותר מס' 3 הינו קטין כבן 3, ולטענת העותרים, הינו בנם של העותרים 1 ו-2 (להלן: " הקטין"). 

3.         העותר נכנס לישראל ביום 5.11.00 באשרת עבודה עד 30.6.01 ומאז הוא שוהה בישראל שלא כדין.

            העותרת הגיעה לישראל בשנת 1989 באשרת תייר, ומאז הינה שוהה בלתי חוקית.

4.         ביום 6.7.04 נעצר העותר ובאותו יום הוצאו נגדו צו הרחקה וצו משמורת.

5.         ביום 29.7.04 שוחרר העותר בתנאים, כמפורט בהחלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 29.7.04 (נספח ד' לתגובה).

            הטעם העיקרי לשחרורו היו טעמים הומוניטריים (היותו של הקטין זקוק לניתוח אשר טרם נקבע לו תאריך) והתחייבות העותרים 1 ו-2 לעזוב את הארץ לאחר החלמתו של הקטין.

6.         בהחלטות מיום 7.9.04 ו-20.10.04 האריך בית הדין לביקורת משמורת את תנאי שחרורו של העותר (נספחים ה' ו- ו' לתגובה).

7.         ביום 21.12.04 האריך הממונה על ביקורת הגבולות את שהיית העותר בשבועיים נוספים, תוך קביעה מפורשת כי הארכה היא לשבועיים, כשעל המשפחה כולה לעזוב את ישראל עד ליום 5.1.04 (נספח ז' לתגובה).

8.         ב"כ העותרים פנה פעם נוספת לממונה על ביקורת הגבולות, להאריך את תנאי השחרור ואת שהיית העותר בישראל.

            בבקשה זו, לראשונה, העלו העותרים טענה חדשה אשר לא נטענה קודם לכן, לפיה העותרת נמצאת בהריון.

            בקשה זו נדחתה על ידי המשיב במכתב מיום 6.1.05 (נספח ח' לעתירה).

9.         לאור האמור לעיל הוגשה העתירה הנוכחית לעיכוב צו ההרחקה אשר הוצא כנגד העותר היינו עיכוב הרחקתו עד יולי 2005.

דיון :

10.       דרישת תום הלב וניקיון הכפיים החלה על דיונים בפני בג"צ, חלה גם על עתירות מנהליות, ומן הראוי לחזור ולשנן דרישה זו הנדרשת ממי שפונה ומבקש לקבל סעד מן הסוג המבוקש בעתירה זו.

            ראה בג"צ 291/81 חברת האני מיסטר די בע"מ נ' מנהל המכס והבלו ואח', פד"י לו(4) 53, 56: